משחקי שולחן במושב ערוגות

יום שבת, 25 באפריל 2015

Cloud 9

הרשומה הזו מוקדשת לבנה של קושקוש שאוהב [כמוני] משחקים המבוססים על הטלת קוביות  
במשחק זה, כולנו טסים בבלון פורח, ועולים מענן לענן, כשבכל עליה בגובה עולה מס' הנקודות שניתן להשיג ואיתו עולה כמובן הסיכון ליפול ולהפסיד את הנקודות. והוא מתאים ל2-6 משתתפים.
אביזרי המשחק: הלוח המרהיב, הכדור הפורח, הקוביות והקלפים הלהיבו אותי כבר ממבט ראשון, תראו בעצמכם:
על הלוח מצויירים 9 עננים, כשעל כל ענן כמות קוביות מסויימת [מ-2 ועד 4 קוביות]  ומס' המציין את הנקודות שמקבלים אם יורדים מהכדור הפורח בתחנת-ענן זה [מ-1 על הענן הראשון ועד 25 בענן האחרון].
סביב העננים - הנקודות עליהן צועדים המשתתפים.
לכל שחקן חייל אחד העולה על הכדור הפורח וחייל נוסף בצבע זהה הצועד על הנקודות.
כמו כן כל שחקן מקבל 6 קלפים, עליהם מצויירים בלונים צבעוניים [סגול/ירוק/צהוב/אדום], ויש גם 3 קלפי ג'וקר.
כל שחקן בתורו הוא הטייס, הוא מטיל קוביות בהתאם לכמות המצויירת על הענן עליו עומד הכדור הפורח.
שאר המשתתפים, על פי סדר הישיבה מהמרים האם לטייס יש ביד את הקלפים שהראו הקוביות :
אם יצאו ירוק וסגול, הכדור ימשיך לעלות רק אם לטייס יש ביד את אותם קלפים או ג'וקר.
לטייס אין אפשרות לרדת מהכדור בתור זה, שהרי טייס לעולם נוטש אחרון :)
משתתף שבחר לרדת מהכדור צועד על פי הניקוד שכתוב על הענן.
בסיום הסבב חייב הטייס להציג את הקלפים המתאימים אם הם נמצאים ברשותו, אך אינו מחוייב להשתמש בג'וקר.
אם היו לו הקלפים המתאימים - יעלה הכדור הפורח לענן הבא.
אם לא - יחזור הכדור הפורח לנקודת ההתחלה וכל השחקנים יעלו לכדור הפורח לסיבוב חדש.
בשני המקרים, השחקן שלשמאלו של הטייס יהפוך כעת לטייס הנוכחי.
המשחק מסתיים כששחקן מגיע לנקודה ה-50, לא לפני שהסתיימה הטיסה, כלומר, עדיין ייתכן שאם יש נוסעים על הכדור הפורח הם יעקפו וינצחו.
עדיין אין ברשותי את המשחק הזה, ותודה גדולה למי שהביא אותו אתמול לערב משחקים .
יש לי תחושה [מבוססת על ידע אישי] שזה עומד להיות המשחק הבא שארכוש  
מצורף סרטון של ילד מקסים המדגים ומסביר את המשחק במתיקות ובכנות רבה, שימו לב לציון שהוא נותן [2.5 מתוך 5] ולהסבר : "אני לא אוהב לשחק בו כל יום"  :P
ואני אומרת - בשומשחק לא כדאי לשחק כל יום, או אפילו כל שבוע.

יום שישי, 24 באפריל 2015

ערב של משחקים קלילים

[פורסם לראשונה בתפוז, דצמבר 2014]

ניצלנו את חופשת החנוכה הקצרצרה כדי להיפגש במוצ"ש מתוך ידיעה שלא עובדים למחרת
היינו שבעה :
זוהר, עודד, יעקב ובנו [12.5] אורן, המתבגרת הפרטית [14.5] ואני.
החלטנו ללכת על משחקים חברתיים וקלילים ולא להתפצל

הראשון - קאש אנד גאנס שהשאילו לנו רואי וזויה
במשחק כולנו גנגסטרים וצריכים לחלק ביננו את השלל אחרי השוד.   בכל סיבוב נפתחות חמש חבילות של שטרות ואנחנו נלחמים עליהן.
על פי סימן כולנו מכוונים אקדחים כלפי מישהו מהשותפים לשוד אבל לא כולם נפגעים שכן יש כדורי סרק ויש גם ברי מזל שלא כיוונו מולם.
לפני חלוקת השלל יש הזדמנות לכל אחד לצאת מהסיבוב ולוותר על חלקו אם נדמה לו שהוא עלול להיפגע.
במקרה שיצאת - קיבלת סמן בושה [שיעלה לך 5000$].  במקרה שנפצעת תקבל פלסטר [אחרי שלשה פלסטרים - נרצחת.]
גם אם שרדת את שלב היריות לא בטוח שתקבל כסף כי התנאי הנוסף הוא שהשלל יחולק שווה בשווה בין השותפים ואם הסכום לא מתחלק - הוא ישאר לחלוקה הבאה.
כייף של משחק וכבר הזמנו אותו מחו"ל


בנתיים הגיע עודד ולעומת זאת אורן פרש כך שנשארנו ששה ועברנו לשחק את אוגוסטוס המכונה אצלנו "בינגוסטוס"
זה סוג של משחק בינגו משודרג שהמתבגרת ואני מחבבות
ובהזדמנות ארחיב בנוגע אליו



המשחק הבא - קלאוד 9
במשחק זה אנחנו טסים בכדור פורח ועולים מענן לענן כשבכל עליה עולה מס הנקודות שניתן להשיג ובהתאמה עולה רמת הסיכון שאנחנו לוקחים על עצמנו, בכל פעם שחקן אחר הוא הטייס ועל שאר השחקנים להחליט האם הם סומכים עליו שיטיס אותם בביטחה או שהם מעדיפים לרדת בדרך.
גם משחק זה מתאים לעד ששה שחקנים ו
קליק על התמונה יוביל אתכם להסבר מפורט ומורחב שנתתי עליו בבלוג השני שלי




לאחר המשחק הזה גיל פרשה, נותרנו חמישה וקינחנו עם פליקס - החתול בשק
משחק קצר של בידינג בו משתתפים חתולים בערכים שונים וכלבים שמנטרלים אותם אלא אם כן באותו סיבוב יהיה יותר מכלב אחד
במקרה כזה הכלבים ילכו לשחק בצד ויניחו לחתולים
כמו בכל משחקי הבידינג עליך לשמור על איזון בין המחיר שאתה מציע לבין ההימור שאתה לוקח
במשחק זה, סופסוףףףףף  ניצחתי


בסיום הערב גילינו שהשעה שתיים וחצי !
היה כייף  indecision

פירמידה, גרייט דלמוטי, אי אפשר לעצור עם אריק ונטלי, דצמבר 2014

[פורסם לראשונה בתפוז, דצמבר 2014]

אריק ונטלי היו שותפים משמעותיים בקבוצת המשחקים שלנו בדבלין.
בשבתות בהן לא אירחנו אצלנו נהגנו להגיע אליהם ולשחק ברביעיה משחקים ארוכים יותר,  ובאמצע השבוע, לרוב בערבי רביעי, נטלי ואני יצאנו בקביעות לשחק בפאב במרכז העיר [בהמשך הצטרפה אלינו שרון ומאז שחזרתי לארץ הן ממשיכות לשחק בפאב אבל קבוצת המשחקים הישראלית התפרקה לצערי].
בשבת הקודמת הם הגיעו לביקור מולדת וכבר למחרת הצטרפו לערב המשחקים בבית מרזח.
נטלי ציינה שמאד מוזר לה לשחק במקום כה מואר ולא בפאב אפלולי
ומיד קבענו לארגן ערב משחקים אצלנו בחמישי
הגיעו - גיל, גנאדי, זוהר, עידית, אריק ונטלי ואפילו אורן השתתף הפעם לכל אורך הערב
תחילה התפצלנו
זוהר הוציא מתיק ההפתעות שלו את פירמידה שהתאים לחמישה.
למשחק מנגנון מיוחד - לוח מגנטי דו צדדי, כשהמומיה [זוהר] יושבת מאחורי הלוח,  מצד אחד
 ושאר השחקנים המתמודדים מול המומיה אבל גם אחד מול השני, יושבים מצידו השני של הלוח.
לכל שחקן חמישה קלפי מטרה ובכל פעם שהוא מגיע לאחד היעדים מיקומו נחשף, המומיה שמנסה לתפוס את השחקנים צריכה להיות מרוכזת במיוחד.
המשחק היה מהנה ובמיוחד התלהב ממנו אורן שמיד הוסיף אותו לרשימת המאסט
    
          
בשולחן השני שיחקו נטלי גיל וגנאדי טרן אנד טאקסים

סיימנו פחות או יותר באותו זמן והחלטנו להתחבר ולשחק יחד סבאטור אחד המשחקים האהובים על אריק
במשחק זה כל שחקן מקבל תפקיד סמוי של גמד טוב או גמד רע.  הגמדים הטובים מנסים לחפור דרך ולהגיע אל הזהב והחבלנים מנסים,, כמה מפתיע,, לחבל במשימתם.
עפ"י ההוראות בשמונה שחקנים מחלקים 6 קלפי טובים ו-3 קלפי רעים, כשקלף אחד יוצא החוצה ואף אחד לא יודע מהו.
זוהר וגיל טענו שבמקרה בו הקלף שיוצא הוא קלף של מחבל נוצר מצב בו יהיו רק שני חבלנים ויהיה בלתי אפשרי שיצליחו.
והם צדקו.
איכשהו בשלושת הסיבובים היו רק שני רעים ובשלושתם הטובים ניצחו
אריק טען שזה בעיקר משום שהוא לא יכול לשחק סבאטור בלי רונן


עידית פרשה אחרי סיבוב אחד של סבאטור ועברנו לשחק גרייט דלמוטי



משחק קלפים שמח שבו מחליפים מקומות בכל סיבוב על פי המיקום בו יצאת מהסיבוב הקודם
השחקן שנפטר ראשון מהקלפים זוכה לכל מיני הטבות - למשל, לשבת בכסא הנוח יותר וכל שאר השחקנים מסתדרים בהתאם
הוא גם מקבל מהשחקן האחרון את שני הקלפים הטובים ביותר שלו [ובתמורה מעביר לו את שני הקלפים הגרועים]
ושלל פינוקים על פי החלטות הקבוצה
כולל כובע המלכות שהחזיק מעמד על ראשו של זוהר כמעט עד סוף המשחק
רק בסיבוב האחרון הצליח אריק לנשל את זוהר מכיסאו ולזכות בכובע הנכסף.

           

בסיום המשחק הזה עזב גם גנאדי ונותרנו ששה

לאריק ממש התחשק לשחק Can't stop שמתאים לארבעה אז הוחלט לשחק בזוגות
זוהר בכתומים, אריק ונטלי בצהובים, גיל בכחולים ואורן ואני בירוקים
במשחק זה מטילים ארבע קוביות ובוחרים שתי קומבינציות של חיבור
למשל הקוביות 4,3,2,4
נותנות את האפשרויות הבאות :
2+4 ו-3+4,  או  4+4 ו-2+3
מתקדמים על הלוח ומנסים לכבוש פסגות, החכמה במשחק היא לדעת מתי לעצור לפני שיווצר מצב בו אף תוצאה לא תואמת את המספרים עליהם אתה מטפס
ובכן,,  כנראה שאורן ואני צריכים לעבוד חזק על שריר דחיית הסיפוקים שלנו כי איכשהו לא הצלחנו למקם על הלוח לכל אורכו של המשחק אף חייל ירוק,,,

   

שימו לב בבקשה למגש זריקת הקוביות שיצרה עבורי אורית



היא הדביקה יריעה של סול [ירוק כמובן] על חלקה הפנימי של מסגרת תמונה עמוקה שקניתי באיקאה
את הרעיון קיבלתי באחד השרשורים בקבוצת הפייסבוק שלנו
המגש מעולה.  הוא אפשר הטלת קוביות גם כשחלק מדיירי הבית כבר ישנים, רוחבו ועומקו מאפשרים זווית ראיה נוחה לכל המשתתפים
לצערי הוא לא הצליח למנוע את התעללות בירוקים,,,
       
נטלי שונאת השתפכויות, ובכל זאת : כייף שהגעתם חברים יקרים, אנחנו יודעים כמה עמוס הלו"ז בביקור מולדת,
נדיר שאורן משתתף בערב משחקים, וגם כשכן לרוב זה למשחק אחד
פה הוא השתתף לכל אורכו של הערב ובבוקר אמר שהיה לו כייף גדול
ברור שזה בזכותכם [וגם קצת בזכות הפירמידה]
אוהבים לשחקיתכם וכבר מתגעגעים }{

[פורסם לראשונה בבלוג המקורי בתפוז בחודש פברואר]

בשונה מרוב ערבי המשחקים המתקיימים בסוף השבוע הפעם נפגשנו בשלישי.
הגיעו גנאדי, זוהר, איציק, גיא ו,,,,מלכה!
אל פורום משחקי הלוח בתפוז הגעתי כשעקבתי אחרי תגובה של ניק לא מוכר שהגיב לאחת הרשומות בבלוג הראשי שלי
בהמשך פגשתי אותה בפעם הראשונה אצל גיא שהזמינותנו ללמוד אצלו את "פורטוריקו" ומאז יוצא לנו לשחק יחד רק לעיתים נדירות וכל פעם שכזו היא חגיגה.
היינו שבעה והעדפנו להתפצל לשני שולחנות, הצבנו את שניהם הפעם זה לצד זה בפינת האוכל ונדמה לי שזה רעיון מוצלח יותר במיוחד בימים קרים אלה בהם איזור הכניסה לבית אינו מחומם דיו.
התחלנו עם משחק חדש שגנאדי הביא - "אינדיגו". המשחק מזכיר מעט את צורו החביב על אורן כך שהוא הצטרף

המטרה היא לאסוף אבנים טובות הממוקמות במרכז הלוח וסביבו.
כל שחקן בתורו שולף אריח ומניח אותו תוך נסיון ליצור שביל שיוביל אליו את האבנים.
המשחק מתאים ל- 2-4 משתתפים, קליל ומהיר וניתן להשיג אותו בחנויות משחקים בארץ שזה יתרון גדול.

בשולחן שלידינו התחילו עם טקנוקו, משחק חדש אצלנו, זוהר איציק וגיא טענו שמדובר במשחק סתמי
אני טוענת שזה רק משום שלא השתתפתי איתם בשולחן surprise
ולא מבינה איך אפשר שלא להתלהב ממשחק עם חלקים חמודים כלכך
בסוף השבוע אני מתכוונת לשחק אותו עם המתבגרים וצופה שיאהבו, אז גם אדווח עליו בהרחבה.

לאחר אינדיגו אורן פרש,  והחלטנו להמשיך עם שבעת פלאי עולם שמלכה רכשה לאחרונה גם כדי ללמדותה וגם משום שבמשחק זה אתה משפיע ומושפע משני השחקנים שלצידך, מה שהופך את המשחק למושלם בשלושה שחקנים כי כך כולם משפיעים על כולם.
במשחק לכל שחקן לוח של עיר אותה הוא מנסה להשביח ע"י בנית פלאי עולם
המשחק מתנהל באופן מיוחד :
כל השחקנים בוחרים קלף מתוך החפיסה שבידם ואת שאר הקלפים הם מעבירים לשחקן שיושב לצידם.
זו פעם שלישית בה אני משחקת 7 Wonders בכל משחק שיחקתי על לוח אחר ובכל פעם נוצרים מצבים שונים ואתה מנסה להפיק את המיטב מהקלפים שברשותך.
לא כל חברי מחבבים את המשחק ואני נוטה לחשוב שיש שלמספר השחקנים סביב השולחן השפעה רבה על מידת ההנאה ממנו.
  
וכמובן שגם ניצחון מוסיף


עד שבשולחן שלידנו סיימו לשחק פאוור גריד הספקנו בשולחן שלנו לשחק את Kingdoms שרכשתי לאחרונה יד שניה במצב מדהים




סיימנו יחד בשני השולחנות והתאחדנו לשולחן אחד כדי ללמוד משחק קלפים חדש שמלכה הביאה
Port royal
המשחק מיועד לעד ארבעה שחקנים, היינו חמישה אז מלכה ואני שיחקנו יחד.
                    

אהבתי את המשחק. אני אוהבת משחקים שיש בהם לקיחת סיכון ואסטרטגיה ושמחה רבה
הגברים סביב השולחן קטלו את המשחק
מה שמוכיח שוב שאני חייבת נשים נוספות בקבוצה.
חייבת!

סיימנו אחרי חצות, מחציתנו נטשו את המערכה ונותרנו רק איציק, זוהר ואני
המשכנו עם איסלה דורדה אותו קיבלתי בטרייד האחרון



בפעם הראשונה שיחקתי בו אצל רואי וזויה, גם אז מלכה השתתפה וזה היה אחד המשחקים היותר הזויים שיצא לי לשחק
לכל שחקן יש משימות סודיות ומקומות בהם הוא אמור למצוא אוצרות על האי
אלא שלשחקנים האחרים יש תוכניות אחרות וכל שחקן מנסה למשוך את הקבוצה למקום אחר
הופתעתי לגלות שאין למשחק מערך בעברית [לתשומת ליבם של הצדיקים המתרגמים משחקים לשפת הקודש].
הפעם זוהר ניצח והשאיר את איציק ואותי לאכול אבק הרחק הרחק מאחור,,,

         

לסיום חיפשנו משהו קליל ומשעשע
זוהר בחר את משחק הברווזים עליו כבר הרחבתי כאן
בקצרה אסביר שלכל שחקן יש ברווז גומי מקסים איתו הוא צריך לאסוף את כל הטוקנים ובסוף הסיבוב עליו לחזור לביוב.
היתה זו בחירה מוצלחת לשעת לילה כה מאוחרת וכדי לאתגר את עצמנו בחרנו לסדר את האריחים באופן שבו יש קצוות מחודדים רבים,
כשהברווז נתקל בקיר הוא עוצר ומסתובב 180 מעלות ועל לוח שכזה הוא נתקל ונתקל ונתקל,,,
בתחילת המשחק כל אחד מאיתנו פנה לכיוון אחר



אלא שהמשחק הסתיים בסצינה קורעת לב שכבר העלתי לפייסבוק, בה הברווזים של איציק ושלי עומדים זה מול זה, קלף הניצחון בידי כשלפתע, האיציק, במהלך שפל, שולף את קלף מספר 1, גורם לי להיתקל בו ואני נאלצת להסתובב לאחור ולצפות בו מגיע בקלות אל הביוב,,,

זוהר מילמל לעצמו "איזה משחק אכזר,,,"  ותיעד את הרגע הבלתי נסלח





סיימנו אחרי שלש
אין על ימים חופשיים בהם ניתן לשחק ללא גבול
כן ירבו !

פיקומינו - פסח 2015

פסח שני, סיום ארוחת חג, מחצית הכלים עדיין בכיור בהמתנה לסיום הסבב הראשון.
משתתפי הארוחה מתפצלים - חלק פורשים לבתיהם, חלק נמרחים על הספות מול הטלויזיה, והחלק האנרגטי מתישב סביב השולחן היחיד שעוד לא נסגר/קופל.
זה הזמן לפארטי גיים!
רביד מעדיפה משהו שהיא כבר מכירה [חלק מהגנים שלי עברו אליה למרות הכל]
הולכים על פיקומינו המכונה אצלנו "משחק התולעים".




מדובר במשחק קוביות משעשע המשלב מזל, אסטרטגיה וקבלת החלטות.
כל משתתף, בתורו, מטיל 8 קוביות, מניח בצד קוביות בעלות ערך מסוים, ואז זורק שוב את הקוביות שנותרו, מתוכן יבחר קוביות בעלות ערך אחר
וכך ימשיך עד שיחליט להפסיק או לא יוכל יותר להמשיך.
מנצח המשתתף שצבר בסיום המשחק את מספר התולעים הגבוה ביותר.
הוראות מפורטות תוכלו למצוא בלינק הבא

http://www.eshcolot.co.il/~eshcolot/files/New/teachers/hukim/pikomino.pdf​

משתתפים - סבתא לאה, אורן, עירית, עדי ורביד, גיל ארבל וניתאי.
אופס - אנחנו שמונה והמשחק מיועד לשבעה,,
רביד ועדי מתנדבות לשחק כזוג וכך גם סבתא וגיל.
מחליטים שאין הבדל גדול בין שבעה לשמונה שחקנים וכל אחד משחק בנפרד.
תחילת המשחק, כולם מחייכים ואופטימיים,  אפחד עדיין לא חטף-גנב תולעים מאפחד אחר,, אידיליה

מתחילים לגלגל, קוביות נחטפות, נהפכות, נגנבות, הערסים שביננו מאיימים, הקשוחים לא נכנעים
   

והמנצחת -ששיחקה אותה בגדול והובילה לאורך כל המשחק - טאדאם -
סבתא לאה!!!



 

יום שני, 20 באפריל 2015

ערב המשחקים הראשון שלי

כשהתיישבנו, ארבעתנו, סביב הלוח המרהיב, וכל אחד רצה את "הצבע שלו" עבור ה'אנשים שלו' במשחק - הרגשתי הכי בבית בעולם, וזאת למרות שלא הכרתי אף אחד מהאנשים איתם ביליתי אתמול עד אחרי חצות [וגם עכשיו אני לא יודעת עליהם כמעט כלום פרט לשמותיהם הפרטיים].

את ההזמנה לערב המשחקים קיבלתי יום לפני החזרה לארץ. טיימינג איז אבריסינג.
היה לי ברור שזה המלאכים שולחים לי כדי לשמחותי בימים אלה.רציונלית לא הייתי אמורה ללכת, גם משום שערב שכזה, כך הסתבר לי, נמשך עד אחרי חצות, ובסיומו מחכה לי נסיעה ארוכה הביתה,  גם משום שלמחרת ציפה לי יום עבודה, אבל בעיקר משום שלא הולכים ל.ב.ד לבית של איש זר שמנפנף בלוח משחק מפתה !

אבל אני אשה.
אני בוחרת אוטו לפי צבע ואני מקשיבה לאינטואיציה יותר מאשר להגיון.
מסתבר שיש אנשים מדהימים שכאלה שנפגשים פשוט כדי לשחק.לא הימורים, לא פוקר ואלכוהול.
הם משחקים משחקים יפהפיים עם שמות מוזרים, לחלק מהמשחקים יש סיפור מסגרת, חלקי המשחק מרהיבים ומפתים, והדבר היחיד ממנו חששתי היה שמעולם לא שיחקתי בשום משחק שכזה, ההוראות לרוב לא בעברית ויש המווווווון חוקים שנראו לי תמיד מסובכים.

אבל המלאכים, כשהם כבר שולחים משהו, הם דואגים שהוא יהיה משובח.
הרביעיה אליה הצטרפתי [מתוך שמונה משתתפים שהיו באותו ערב, שיחקנו שני משחקים בשתי קבוצות נפרדות ועוד משחק אחד משותף לכל השמיניה] היתה סבלנית מאד, הסבירו לי את החוקים, האירו את עיני כשעשיתי טעויות וגם ידעו מתי להניח לי להתנסות לבד ו.ל.ה.נ.ו.ת .

כשסיימנו משחק אחד והם רצו להספיק אחד נוסף קצר ומהיר, הצעתי שאני רק אסתכל, אבל הם לא הסכימו בשומופן, ושיתפו אותי גם בו.

זוכרים את הפנטזיה שלי על גן-גדולים בו אהיה ילדה ולא גננת ?
גיליתי שלא כל הפנטזיות מתנפצות כשהן מתממשות.
עובדה.

- - - -

 רשומה זו נכתבה בינואר 2012 ופורסמה בבלוג בתפוז

פעמים רבות שואלימותי מדוע אני פותחת את ערבי המשחקים אצלי לציבור הרחב
הזיכרון מהפעם ההיא הוא אחת הסיבות
הפכתי, כמו רוב שחקני הלוח, למסיונרית לתחביב
אז אם הצלחתי לדגדג לכם את בלוטות הסקרנות והחשק - מוזמנים לשחקיתנו, בערוגות,
ו/או להצטרף לקבוצת המשחקים שלנו בפייסבוק